| Chapter 11 |
1 | ויהי לתשובת השנה
לעת צאת המלאכים
וישלח דוד את־יואב
ואת־עבדיו עמו
ואת־כל־ישראל
וישחתו את־בני
עמון ויצרו על־רבה
ודוד יושב
בירושלם׃
|
|
2 | ויהי לעת הערב
ויקם דוד מעל
משכבו ויתהלך
על־גג בית־המלך
וירא אשה רחצת מעל
הגג והאשה טובת
מראה מאד׃
|
|
3 | וישלח דוד וידרש
לאשה ויאמר
הלוא־זאת בת־שבע
בת־אליעם אשת
אוריה החתי׃
|
|
4 | וישלח דוד מלאכים
ויקחה ותבוא אליו
וישכב עמה והיא
מתקדשת מטמאתה
ותשב אל־ביתה׃
|
|
5 | ותהר האשה ותשלח
ותגד לדוד ותאמר
הרה אנכי׃
|
|
6 | וישלח דוד אל־יואב
שלח אלי את־אוריה
החתי וישלח יואב
את־אוריה אל־דוד׃
|
|
7 | ויבא אוריה אליו
וישאל דוד לשלום
יואב ולשלום העם
ולשלום המלחמה׃
|
|
8 | ויאמר דוד לאוריה
רד לביתך ורחץ
רגליך ויצא אוריה
מבית המלך ותצא
אחריו משאת המלך׃
|
|
9 | וישכב אוריה פתח
בית המלך את
כל־עבדי אדניו ולא
ירד אל־ביתו׃
|
|
10 | ויגדו לדוד לאמר
לא־ירד אוריה
אל־ביתו ויאמר דוד
אל־אוריה הלוא
מדרך אתה בא מדוע
לא־ירדת אל־ביתך׃
|
|
11 | ויאמר אוריה
אל־דוד הארון
וישראל ויהודה
ישבים בסכות ואדני
יואב ועבדי אדני
על־פני השדה חנים
ואני אבוא אל־ביתי
לאכל ולשתות ולשכב
עם־אשתי חיך וחי
נפשך אם־אעשה
את־הדבר הזה׃
|
|
12 | ויאמר דוד
אל־אוריה שב בזה
גם־היום ומחר
אשלחך וישב אוריה
בירושלם ביום ההוא
וממחרת׃
|
|
13 | ויקרא־לו דוד
ויאכל לפניו וישת
וישכרהו ויצא בערב
לשכב במשכבו
עם־עבדי אדניו
ואל־ביתו לא ירד׃
|
|
14 | ויהי בבקר ויכתב
דוד ספר אל־יואב
וישלח ביד אוריה׃
|
|
15 | ויכתב בספר לאמר
הבו את־אוריה
אל־מול פני המלחמה
החזקה ושבתם
מאחריו ונכה ומת׃
|
|
16 | ויהי בשמור יואב
אל־העיר ויתן
את־אוריה אל־המקום
אשר ידע כי
אנשי־חיל שם׃
|
|
17 | ויצאו אנשי העיר
וילחמו את־יואב
ויפל מן־העם מעבדי
דוד וימת גם אוריה
החתי׃
|
|
18 | וישלח יואב ויגד
לדוד את־כל־דברי
המלחמה׃
|
|
19 | ויצו את־המלאך
לאמר ככלותך את
כל־דברי המלחמה
לדבר אל־המלך׃
|
|
20 | והיה אם־תעלה חמת
המלך ואמר לך מדוע
נגשתם אל־העיר
להלחם הלוא ידעתם
את אשר־ירו מעל
החומה׃
|
|
21 | מי־הכה את־אבימלך
בן־ירבשת הלוא־אשה
השליכה עליו פלח
רכב מעל החומה
וימת בתבץ למה
נגשתם אל־החומה
ואמרת גם עבדך
אוריה החתי מת׃
|
|
22 | וילך המלאך ויבא
ויגד לדוד את
כל־אשר שלחו יואב׃
|
|
23 | ויאמר המלאך
אל־דוד כי־גברו
עלינו האנשים
ויצאו אלינו השדה
ונהיה עליהם
עד־פתח השער׃
|
|
24 | ויראו המוראים
אל־עבדך מעל החומה
וימותו מעבדי המלך
וגם עבדך אוריה
החתי מת׃
|
|
25 | ויאמר דוד
אל־המלאך כה־תאמר
אל־יואב אל־ירע
בעיניך את־הדבר
הזה כי־כזה וכזה
תאכל החרב החזק
מלחמתך אל־העיר
והרסה וחזקהו׃
|
|
26 | ותשמע אשת אוריה
כי־מת אוריה אישה
ותספד על־בעלה׃
|
|
27 | ויעבר האבל וישלח
דוד ויאספה
אל־ביתו ותהי־לו
לאשה ותלד לו בן
וירע הדבר אשר־עשה
דוד בעיני יהוה׃
|
|